יום ראשון, 6 בדצמבר 2009

מטפל משפחתי

אין שום סיבה הגיונית, מוצדקת ומושכלת, להירתע ולהימנע ממנו – טיפול זוגי. נכון שאין בו ערובה, קל וחומר ביטחון מלא לפתרון בעיות המתגלעות במשפחות ( בינינו לבין עצמכם: היש משפחה שאין לה ובה בעיות?). פתרון משפחתי הוא המסגרת והתוכן, הצורה והאופן הנכונים לא רק לפתרון בעיות אלא לעצם ההיוודעות לקיומן כמו גם לחולשות ולחוזקות, למגוון היכולות והכוחות הגלומים במשפחה בכלל ובכל אחד מהמרכיבים אותה בפרט.
טיפול משפחתי מאפשר למשפחות לדבר-עצמם-דעת, להעלות מעל פני השטח, בדיבור ישיר וגלוי, פנים אל פנים, תחושות ומחשבות, רצונות וצרכים, משאלות, תכניות. הוא מאפשר גם לבטא תסכולים, להביע טינה וכעס. כל רגש ומחשה אנושיים מקובלים ולגיטימיים להצפתם ולשיחה עליהם במסגרת טיפול משפחתי. מסגרת זו מהווה הזדמנות למשתתפיה להיפקח אל מבטם של אחרים: לשמוע מפיהם כיצד הם רואים אותו, או אותה, במסגרת המשפחתית.
טיפול משפחתי הוא חוויה רגשית מועצמת וחריפה, לפעמים קשה ומעייפת. טיפול משפחתי אינו פיקניק. הוא מחייב רצינות. הוא תובע גיוס משאבי קשב וריכוז. יש בו מכשולים אבל הזדמנות מצוינת להתגבר עליהם מבלי להתעלם מהם או לעקוף אותם, אלא בעימות ישיר וחזיתי עמם.
טיפול משפחתי מהווה אתגר למשפחות הזקוקות להארה ולהבנה, לייעוץ ולהכוונה. כאשר הכול מתבשלים "במיץ של עצמם" – אין כמו שיקוף מצבה האובייקטיבי של המשפחה בעיניו של בעל מקצוע, כדי להראות להם כיצד הם נראים בעיניים אובייקטיביות.
על-פי-רוב יש שוני במידה ובשיעור של הרצון והיכולת של בני המשפחה להיחשף במהלך טיפול משפחתי. מי שמטבעם סגורים, מופנמים וממעטים לדבר ייזקקו, כמשוער, לזמן רב יותר כדי להיפתח להיחשף, אם בכלל.
אף שמסגרת של טיפול משפחתי מעניקה לגיטימציה מלאה להעלות דברים מודחקים, לא תמיד קל להעלותם. משך הטיפול מותנה, בין השאר, בזמן שלוקח לבני המשפחה להגיע לשיח משפחתי נוקב, עמוק, אמיתי ומשמעותי. יש ההולכים סחור-סחור, מבלי לגעת במוקדי הכאב והמצוקה, אבל יש המעזים, חרף הקשיים וההיסוסים, לדבר על הדברים העמוקים ביותר המציקים להם ומעיבים על חייהם. טיפול משפחתי עשוי להוכיח כי עצם הדיבור על תופעות ותחושות משחרר ומקל, מאפשר התקדמות בטיפול ומיצויו.

אין תגובות: