יום שלישי, 9 באוגוסט 2011

יחצנות לשמה - יחצן בצפון

אני רוצה לשתף אתכם במקרה שהיה לי...

מי שמכיר אותי, או שעבד תחתי יודע שיחסי אנוש ונימוסים חשובים לי יותר מכל דבר אחר, והם הקו המנחה שלי לפני מקצועיות. אצלי כן "הלקוח תמיד צודק", או כך לפחות אני נותן לו להרגיש.

שאני אתעצבן על לקוח?.... צריך הרבה מאמץ.

לפני מספר שבועות פניתי לאיש יחסי ציבור שחשבתי כי שמעתי עליו במהלך לימודי האקדמאיים לפני מספר שנים, בסוף המאמר אציין שהתבלבלתי . קבעתי איתו פגישה וכתבתי לו ששמעתי עליו רבות.
מטרת הפגישה הייתה היכרות עם המשרד שלי, והצגת השרותים שלנו - ניהול תוכן, שיווק ברשת ובניה ואחזקת אתרי תוכן.
את הפגישה תיאמה מזכירה, והעסק נראה די מכובד. במייל למזכירה שלו הוא כתב – "חצי שעה בלוז צפון על בסיס פנוי". נראה כי הבחור עסוק מאד.

בבוקר יום הפגישה התקשרתי לוודא אם הפגישה מתקיימת, ואכן נעניתי בחיוב.
הפגישה נקבעה לשעה 11:00, בעוד יש לי פגישה נוספת במרחק חצי שעה משם בשעה 12:00.
הגעתי לאזור בו נקבעה הפגישה והתחלתי להתקשר לבחור ולשלוח הודעות טקסט בהם שאלתי היכן מתקיימת הפגישה. לא קיבלתי תשובה, ושיערתי כי הוא נמצא בפגישה חשובה שהתארכה.
ב-11:30 עליתי על הכביש הראשי בדרכי לפגישה הבאה ו..... קיבלתי הודעת סמס – "אני יושב בבית קפה".
הפגישה עבורי הייתה חשובה מאד, ובלי לחשוב ביצעתי פרסה, הודעתי על ביטול הפגישה הבאה ונסעתי ישר לבית הקפה.
לא היה קשה לזהות את היחצן בין שאר הסועדים.
ניגשתי (הוא היה בשיחת טלפון) לחצתי יד, התיישבתי והתחלתי להציג את השירותים שלי. לידו ישב איזה בחור צעיר, נראה כסטודנט מתלמד או עובד חדש בחברה.
היחצן גם ביקש מהחור לשים לב לכך שלבית הקפה יש בעיה קשה בניהול ופירט דוגמאות על עבודת המלצריות. למען האמת... זה כנראה אחד הדברים היחידים בכל הפגישה שאני מסכים איתו.
הרגשתי כמו במתקפה ולרגע לא הבנתי אם באתי לראיון עבודה או להציע את שירותי. האמת... זה היה נראה ממש כמו אימון אישי.

וכך היה:
היחצן עצר אותי ושאל – "באיזו מערכות אתם בונים אתרים?", עניתי שאנחנו מתמחים בעיקר במערכת ג'ומלה, שהיא אחת ממערכות ניהול תוכן בקוד פתוח הטובות ביותר (ג'ומלה, וורדפרס, דרופל).
כשידו על פיו שמעתי מלמול – "אהה היסטוריה". באותו רגע הבנתי שהוא אינו בקיא במערכות בשוק, הרי ג'ומלה היא מערכת יחסית חדשה ומתקדמת מאד.
אמרתי לו שהוא טועה והסברתי מעט על ג'ומלה. מיד הוא עצר אותי, ושאל אותי על שמות של מספר מערכות שכלל איני מכיר את שמם, עניתי לו שאני לא מכיר ושאנחנו מתמחים רק בג'ומלה. הרי היתרון שלנו הוא שאנחנו מתמחים בעיקר במערכת אחת, כמו שלא הייתם רוצים שרופא עיניים יבצע בכם ניתוח לב מסובך.
היחצן שאל אותי אם אני מכיר חברה מסוימת ועניתי שלא (תחום בניית האתרים, תופס כ-1/3 מכל העסקים בארץ!!).
היחצן התעצבן שלא ביקשתי ממנו שיציג עצמו, וכל הזמן ניסה להציג בפני את הלקוחות הגדולים שלו. אמרתי לו שזה לא עושה עלי רושם, שאני בסה"כ באתי להציג את השירותים שלי.
השיחה התנהלה כהתקפה, היחצן לא נתן לי להסביר, ואמר לי את רצף המשפטים הבאים:
"טוב, נראה לי שאנחנו לא משדרים באותו אזור חיוג" (הא? כאן אשמח לקבל הסבר/תרגום)
"נראה שאתה מנהל עסק מפוזר",
"איך זה שבאתה עם מחשב ואין לך מה להציג לי" (הוא לא נתן לי הזדמנות).
"מי זה בכלל השותף שלך ומי הכותבים שלך!!?? אני עובד עם חברה שיש בה 300 בלוגרים(!)" (לא מכיר, אבל בטח כל ה-300 זה עבודות סטודנטים. אני בטוח שאין בחברה הזו ניסיון כמו שיש לאנשים אצלינו במשרד).
"הזמן שלי יקר!! יש לי Overbooking עד 2017" (כאן כבר הבנתי שאני יושב מול בן אדם שממש... אבל ממש.... אוהב את עצמו).
"בן כמה אתה?" הוא שאל, ואני כמובן שאלתי מה זה קשור לפגישה.
"שואלים אותך שאלה אז תענה!", הוא גער בי. עניתי – 31.
אז הוא התחיל להגיד לי שרואים כמה אני ילד וחסר ניסיון (רגע... לא זכור לי שערות לבנות על ראשו, ולא נראה לי שהוא בהרבה יותר מבוגר ממני.)
ושוב התחיל לדקלם את כל שמות הלקוחות "המרשימים" שלו.
רציתי לקום וללכת, ואמרתי לו שאשלח לו חומר בדוא"ל.
הוא שאל אותי כמה אני גובה על פרויקט תוכן, עניתי לו שכל פרויקט הוא פרויקט בנפרד, ושצריך לאפיין אותו, ורק לאחר מכן אוכל להוציא הצעת מחיר. שוב ושוב הוא שאל וביקש הערכה, ביקש שאתן לו דוגמה מאחד הלקוחות שלי. אז אמרתי לו שיש לנו מחירון לפי שעת תוכן והצגתי את המחירים. מיד הוא עצר אותי ואמר – "אתה יודע מה נראה לי??! שכשיצאת מהבית לפגישה איתי, כל הדרך חשבת רק מה ובכמה כסף תמכור לי", מה?? לא התכוונתי למכור, זו הייתה אמורה להיות פגישת היכרות בלבד, הוא שאל אותי על מחירים.


כאן כבר איבדתי כל פיסת שפיות וסבלנות. לקחתי נשימה ואמרתי לו – "תשמע, את שמך אני מכיר, ואני בטוח שאתה עושה עבודת יחסי ציבור מצוינת ללקוחות שלך, אבל מה שבטוח הוא שלעצמך אתה עושה יחסי ציבור גרועים, אני לא אחד מהלקוחות שלך בקאוצ'ינג".

הוא שאל אותי איך אני מעז להיפגש איתו ולפגוע בו, אמרתי לו שהוא זה שפגע בי.

טוב... אחסוך מכם את כל השאר, פשוט הרגשתי שאנחנו כמו שני ילדים מתנצחים אחד מול השני. לרגע הבנתי שההתלהמות הזו בינינו נהפכה להיות הצגה לסועדים הרבים בבית הקפה.

החלטתי שכאן הזמן לקום ולוותר, והאמת שגם הוא הבין את זה, הרי טוב בטוח לא יצא מזה.
נעמדתי אמרתי לו שאשלח לו חומר בדוא"ל, הוא ענה שאין צורך (מובן. הרי גם כך לא תכננתי לשלוח. זה היה מתוך נימוס), לפני שהסתובבתי לכיוון היציאה אמרתי לו – "אהה, דרך אגב, גם הזמן שלי מאד יקר, אז פעם הבאה כדאי שתעמוד בזמנים". הרי לכל הרוחות הוא איחר לי בחצי שעה!!.

יצאתי כולי נסער וקצת מבודח, כאילו השתתפתי באיזה סרט תורכי.
שוחחתי עם מספר מכרים שהיו לקוחות של אותו יחצן ומסתבר שמעבר לדיבורים - הרבה הוא לא תרם להם, וכבר אין ביניהם התקשרות עסקית.
מאחר ואני לא מכיר את הצד הזה שבי, כל אותו היום חשבתי על הפגישה, והאם אני צריך להתנצל. שוב – הרי כבר אמרתי לכם שיחסי אנוש זה דבר חשוב אצלי. כמעט התקשרתי אליו, אך שכנעתי עצמי לחכות לערב או למחרת.
הגעתי הביתה, ישבתי על המחשב והכנסתי את שמו בגוגל. נדהמתי לגלות שכנראה התבלבלתי בשם, ופניתי ליחצן הלא נכון. הרי חשבתי ששמעתי עליו במהלך לימודיי וששמו הולך לפניו ומסתבר שהוא בתחום ממש לא הרבה זמן (מפאת כבודו, לא אציין כמה), ושהרקע והניסיון שלי בתיירות, שיווק ויח"צ הרבה יותר עשיר משלו.

בהרהורים אישיים אני כן מרגיש צורך להתנצל על הדרך בה התנהלה השיחה בינינו, זו כנראה הסיבה מדוע אני מרגיש צורך להעלות זאת על הכתב. הייתי צריך לעצור אותה בהתחלה, כשהרגשתי באי נוחות קלה.
אם הייתי פורש בזמן, אולי לא הייתי פועל מהאדם הג'ינג'י שבי. אולי הייתי מרגיש מנצח בעצמי (כן... קצת אגו) ויותר מכובד.

כנראה שבשביל להתקדם בחיים, צריך בסה"כ פה שעושה רעש.

האמת... אני לא רוצה להיות אחד כזה.

אייל

תגובה 1:

SEO-MOZI אמר/ה...

לפחות לקחת לעצמך כמה שיעורים מהמפגש הזה.
אשמח לדעת מי זה באישית שאוכל להשיב לו , סוג של נקמה מתוקה - לפחות יש לי הכנה למקרה :-)